הנשים שהחוק לא מגן עליהן – מהגרות העבודה במשק הישראלי: מועסקות ללא שכר מינימום, נדרשות לבצע עבודות ללא תשלום, ומוטרדות מינית

לרגל יום האישה הבינלאומי, מביא ארגון "קו לעובד" נתונים מדאיגים על מהגרות העבודה במשק הישראלי. בזמן שבתקשורת נחגגת התקדמות מעמד האישה, מעמדה של מהגרת העבודה, נראה חמור במיוחד. כך מראים נתונים שעולים מתוך סקרים ועבודת שטח שקיימנו בקרב עובדות פלסטיניות, עובדות חקלאות תאילנדיות ועובדות סיעוד. תמונת המצב חמורה: העובדות סובלות מהטרדות ותקיפות מיניות. המרחב האישי שלהן לא נשמר - עובדות סיעוד רבות לא זוכות לפרטיות, עובדות חקלאות נאלצות לחלוק את מרחב השירותים, האמבטיה והלינה עם גברים. אלו ואלו נדרשות לבצע, לצד עבודתן הרשמית, ללא תמורה כספית, עבודות אחרות מאשר אלו שלשמן הן הגיעו: עבודות ניקיון, טיפול בילדים ועוד. העובדות הפלסטיניות, עובדות כאילו לא קיימים חוקי עבודה בישראל: הן לא מקבלות שכר מינימום, חופשות, דמי הבראה ועוד. ב"קו לעובד" תובעים מן הרשויות השונות לעשות את הנדרש עבור הנשים העובדות, אשר מבצעות את העבודות הקשות ביותר, עבור כולנו. החל בעובדות הסיעוד אשר דאגתן לאהובינו מפנה אותנו לעבודותינו המשתלמות יותר כלכלית, וכלה בעובדות חקלאות תאילנדיות ופלסטיניות, שמביאות אוכל לשולחננו. על הרשויות השונות לנקוט בכל אמצעי האכיפה והחקירה ולייצר את כל מנגנוני הפיקוח ומתן הסיוע הנדרשים כדי שנשים אלו יהיו מוגנות – בגופן, בנפשן, ובזכויותיהן במקום עבודתן. תופעה חמורה – עובדות סיעוד מוטרדות על ידי מעסיקיהן שבעה חודשים אחרי שמ' החלה לעבוד אצל מעסיקה כמטפלת סיעודית הוא הציע לה כסף כדי שתהיה "כמו אשתו". "סירבתי, היה ברור שכוונתו מינית", ספרה מ' בתצהיר ל"קו לעובד". אבל סירובה לא עזר.. "כחלק מעבודתי רחצתי אותו במקלחת. סייעתי לו להתנקות פרט לאיבר המין שלו שאותו ביקשתי שינקה בעצמו. באחת הפעמים הוא ביקש ממני לגעת באיבר מינו ולאונן עבורו". כשסירבה אונן מולה. "לא יכולתי לצאת מחדר המקלחת כדי לא להשאיר אותו לבד. זו האחריות שלי".. סיפור מצמרר זה הוא רק אחד מיני רבים המגיעים למשרדי "קו לעובד" מדי חודש, אודות הטרדות ותקיפות מיניות של מהגרות עבודה בסיעוד במקום עבודתן - שהוא גם ביתן. בישראל 42,994 עובדות סיעוד מהגרות עבודה. "קו לעובד" מטפל אישית מדי שנה באלפי עובדות, המגיעות למשרדינו, מרביתן מגיעות בכדי למצות את זכויותיהן הכספיות. על ההטרדות המיניות והתקיפות, הן מתקשות לספר. במהלך השנה האחרונה פגשנו בעשרות עובדות שדיווחו לנו על הטרדה או תקיפה מינית. סקר ממוקד שערכנו בקרב 46 עובדות סיעוד העלה כי 23% מהעובדות אינן זוכות לפרטיות בבית בו הן עובדות וגרות. לצערנו, מרבית העובדות מעדיפות לא לחשוף מקרים של הטרדה או תקיפה מינית, להתלונן או לפעול בנושא. הסיבה היא פשוטה: כל מעבר ממעסיק, עשוי להותירן בלי אשרה, בלי קורת גג, עם חוב כלכלי גדול עקב תשלום דמי תיווך. הפחד שלהן לאבד קורת גג והכנסה והתלות המוחלטת במעסיקיהן שבפועל כובלת אותן אליהם, הופכים למנגנון השתקה של אחת התופעות החמורות בחברה הישראלית. %50 מעובדות החקלאות התאילנדיות בוחרות להיות עם בן זוג כדי שיגן עליהן מגברים אחרים ק' היא עובדת חקלאות בת 37, שעובדת במושב בשפלה, כעובדת יחידה בין 11 עובדים גברים. היא חוותה התעמרות מילולית ומגע לא רצוי מחלק מהעובדים כאשר הם השתכרו. היא לא יכלה לנעול את חדר השינה שלה, ולכן קנתה מערכת נעילה והתקינה אותה בעצמה. היא עדיין צריכה לחלוק שירותים ומקלחות עם העובדים האחרים. היא מרגישה לא בטוחה. כאשר עובדים אחרים מבקשים ללוות ממנה כסף, היא נאלצת להלוות להם, מפחד שאם לא תסכים הם יאיימו על בטחונה. בישראל 672 עובדות חקלאות, מהגרות עבודה מתאילנד, שעובדות לצד 21,417 עובדי חקלאות מארצן. עובדי החקלאות סובלים מתנאי מגורים ירודים, הזנחה רפואית, ואי מתן שכר מינימום, חופשות או שעות נוספות. בתוך כך מצבן של הנשים חמור אף יותר - סקר שנערך על ידי "קו לעובד" בקרב 80 עובדות מעלה את הנתונים הבאים: פרטיות, תחושת ביטחון וניצול: 37.7% מתגוררות עם גברים באותו מבנה. 9.7% מתגוררות עם גברים באותו חדר, 57.1% מאלה עם למעלה מ-3 גברים. 59.7% מהנשים נאלצות להשתמש באותם חדרי שירותים של הגברים, 62.5% חולקות איתם חדרי אמבטיה. 13..9% מהנשים לא חשות ביטחון בחדריהן, 18.1% לא חשות ביטחון במרחבי המקלחות. 59.7% נאלצות לעבוד בעבודות אחרות בנוסף, שאינן חקלאות, רובן המוחלט בניקיון. הטרדות מיניות: 12.5% נחשפו לתשומת לב מינית לא רצויה, אך רק רבע מהן פנו לעזרה. 9.7% הוטרדו מינית. 73.6% לא מילאו תלונה, ומתוך אלו שמילאו 41.7% לא מצאו את הגשת התלונה יעילה. מהגרות עבודה יומיות פלסטיניות – עובדות בלי שכר מינימום או תלוש, ומשלמות דמי תיווך ע', 36, יוצאת כל יום מביתה ב-04:30 בבוקר לעבודתה החקלאית, בשדה ליד בית שאן. כשעה וחצי לוקח לה לעבור את המחסום, ולהגיע לעבודתה.  היא עובדת שישה ימים בשבוע, עשר שעות ביום עליהן היא מקבלת במזומן, בלי תלוש וזכויות סוציאליות, רק 120 שקלים. כן, 12 שקלים לשעה. פרנסת המשפחה על כתפיה, על בעלה נאסר להיכנס לישראל ולעבוד. כאשר פנתה למעסיק שלה לקבל את שכרה על פי חוק, הוא איים לפטר אותה ואת שבעת העובדות הפלסטיניות האחרות העובדות אתה, ובכך לשלול את אישור העבודה שלהן. היא נאלצה לוותר. במסגרת הכשרה שערכנו לנשים פלסטיניות למתן זכויות בתחום דיני העבודה, ערכו הנשים סקר בקרב נשים עובדות. הנשים הללו נכנסות יום יום לישראל, בכדי להביא פת לחם לבתיהן, פעמים רבות הן נאלצות להיעזר בשירותי הסעות ותיווך של גברים, להם הן משלמות. הסקר נערך בקרב 100 נשים, ובין נתוניו הבולטים: 92.8% עובדות בחקלאות, 73.5% לא מקבלות תלושי שכר, 86% לא מקבלות ימי חופש. 70% לא מקבלות דמי נסיעות. 88.6% לא מקבלות דמי הבראה, ובאשר לשכר – 84% מקבלות פחות מ-170 ש"ח ליום. 85% מקבלות את השכר במזומן. עזרו לנו להראות לעובדים שהם לא לבד במאבקם למען העסקה צודקת והוגנת! תרומה חודשית לקו לעובד תעזור לנו לסייע לעובדים במאבקם על זכויותיהם. כל תרומה חדשה של לפחות 300 ש"ח - או תרומה חוזרת שמשולשת בגודלה מזו הקודמת - תוכפל על ידי אחד משותפינו. לתרומה מאובטחת אונליין באתר "ישראל תורמת": תרמו לנו! מוזמנים ומוזמנות לעשות לנו לייק בפייסבוק, לקרוא עוד באתר שלנו או לשלוח לנו מייל בכל נושא! נצרת מרכז הבשורה, אזור המעין טלפון: 04-6082228 פקס:153-4-6082228   חיפה הרצל 18 קומה ב' טלפון: 04-8643350 פקס: 04-8644238 צרו איתנו קשר בדוא"ל בכתובת email@kavlaoved.org.il תל אביב נחלת בנימין 75 קומה ד טלפון: 03-6883766 פקס: 03-6883537   כל תרומה תאפשר ל"קו לעובד" לסייע לעובדים לקבל את זכויותיהם בעבודה ואת הכספים שנגזלו מהם ע"י מעסיקיהם. גם תרומה קבועה של 10 ש"ח בחודש. לתרומה באמצעות הוראת קבע בבנק או בכרטיס אשראי לחץ כאן. להפקדת תרומה בחשבון העמותה: בנק הפועלים סניף 781 חשבון 431095 ע"ש קו לעובד. משלוח המחאה בדואר למשרדי העמותה: קו לעובד ת.ד. 2319 ת"א 61022 לקו לעובד יש אישור מס הכנסה לעניין תרומות לפי סעיף 46 לפקודה. תרומות פטורות ממס מחו"ל, באמצעות הקרן החדשה לישראל - לפרטים: hagar@kavlaoved.org.il קו לעובד - נחלת בנימין 75, קומה רביעית, תל אביב | 03-6883766